- English site is under construction -
זהו חלק מהאיור של ליאורה וייז. להתפעלות מלאה יש להגיע לרחוב
מישהו לרוץ אתו
סיור שמע מאוייר בעקבות הספר ברחובות העיר ירושלים
8
ליפתא
על המקום • דויד גרוסמן מקריא מספרו • ילדי ירושלים מהגגים
קולו של הנער עצר אותו ליד הפתח: "היא באה פה", אמר, בלי לפקוח עיניים, והעור על עורפו של אסף הסתמר. "אולי לפני חודש? אולי שני חודשים? לא יודע. היא מחפשת מישהו. אולי ילד? בחור? באה עם פוטו ככה, תמונה? אומרים עברית תמונה?" אסף הינהן. הנער המשיך: "שואלת אם מכירים. אולי חבר שלה? לא יודע".
אסף הקשיב, שותק. פיו התייבש. בלבו החל לזמזם כאב עמום.
"ופה היה אחד, קוראים אותו פאגאניני", הנער דיבר במין ריחוף חלומי, "הוא ניגן כינור. ניגן ניגן, עד התפוצץ גזיה בידיים שלו ונגמר ניגן". השתתק לעוד רגע ארוך. אסף פחד שהוא שוב נרדם ושלא יחזור לדבר. אבל הנער המשיך, בעיניים עצומות: "והוא, הפאגאניני, ראה בחור שלה לנגן גיטרה במדרחוב".
"ופאגאניני הכיר את ה... את הבחור שלה?"
"לא... לא מכירים. איך? אבל בחור שלה נוגן טוב מאוד, טוב מאוד. זה פאגאניני לבד אמר".
אסף ידע שאסור לו עדיין לחשוב על מה שהוא שומע כאן, רק לקלוט. לשכוח כעת לחלוטין את הבחור ההוא שלה, שמנגן כל-כך טוב בגיטרה. הנער התמלא מעט חיים. שוב ניסה להזדקף, ולרגע הצליח: "ומתי הוא לנגן, הבחור, יש עוד הרבה מוזיקנטים שם. נותנים קונצרטים ביחד, כמו ארטיסטים, ברחוב ככה. כמו קבוצה. וכולם קטנים, ילדים. אבל זה גם כן קצת מאפיה. לא יודע. בלגן…" הוא נכנע לחולשתו, נשכב שוב והמשיך למלמל: "אני לזכור אותה…." קולו נמהל בנשימות שינה, "היא קטנה… לא פוחדת כלום, לבד באה פה, צועקת, תקומו, תקומו, תסתכלו תמונה שלו"…
עמוד 197-198
מפת הסיור
צילום: דורון אדר
עיר סיפור 3# סיור שמע מאויר ברחובות העיר ירושלים, בעקבות הספר "מישהו לרוץ אתו" מאת דויד גרוסמן.
שמונה איורים בשמונה מיקומים בירושלים – פינות חמד ונקודות ציון חשובות בעיר.